שצעדו בדרך

הגעתי לסדנה עייפה ומרוחקת. יצאתי עם מילים למה שעבר עלי ועם נשימה חדשה. משהו בי נרגע והרגיש מלא יותר.

העבודה איתך פתחה מקום שלא ידעתי שקיים בי. בלי לחץ ובלי תיקון. רק הקשבה עמוקה ואמת. זה ליווה אותי הרבה אחרי שהסדנה הסתיימה.

בקליניקה הרגשתי שמישהו באמת רואה אותי. לא רק את הסיפור אלא גם את הגוף ואת הקצב שלי. למדתי להיות פחות קשה עם עצמי.

זו הייתה הפעם הראשונה שהיה לי נוח. הרגשתי שאת מבינה אותי. החיבור והאמון אפשרו לי להפתח וליצור שינוי עמוק.

המרחב שאת יוצרת בטוח ומכיל. אפשר להיות שם בדיוק כמו שאת. בלי תפקידים ובלי מסכות. זה נדיר.

הקליניקה הייתה עבורי מקום לנחות בו. לא הייתי צריכה להיות חזקה. הרשיתי לעצמי להיות פשוט אני.